אודות הפורום הבין אוניברסיטאי

תרופותהפורום הבין אוניברסיטאי לקידום הרפואה הוקם בשנת 2001 ופועל בשם סגני נשיא למחקר של אוניברסיטאות המחקר במדינת ישראל, זאת במטרה לסכל ניסיונות לפגוע בפעילות המחקרית-רפואית בישראל ובעיקר בעריכת ניסויים בבעלי חיים.

עצירת הניסויים בבעלי חיים תפגע פגיעה אנושה בהתפתחות הרפואית של מדינת ישראל וכן באיכות החיים של אזרחי המדינה.

חובה עלינו לזכור שניסויים בבע"ח נערכים למען בני האדם ולטובת שיפור איכות החיים והבריאות של כולנו.

הניסויים במדינת ישראל נעשים לפי חוקי המדינה, ובהתאם לרגולציה המקובלת במדינות העולם המערבי המפותח.

הניסויים בבעלי חיים מוסדרים בישראל ע"י חוק צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים) משנת 1994בפיקוח המועצה לניסויים בבעלי חיים הממונה על ידי שר הבריאות ונמצאת תחת האחריות של משרד המדען הראשי.

רקע להקמת הפורום הבין-אוניברסיטאי

החל מאמצע 2001 חל מפנה בפעילות של אגודות שונות הלוחמות נגד ניסויים בבעלי-חיים. עד אז הן פעלו כקבוצות שוליים מפולגות שארגנו הפגנות רעשניות, ניסו לעורר פרובוקציות ופירסמו השמצות בכדי לעצור את הניסויים. נקודת המפנה חלה כשאותן עמותות ואירגונים התאגדו, ושמו להם למטרה לפעול כגוף אחד נגד קיום ניסויים בבע"ח. אותן קבוצות שוליים טורדניות הפכו לארגון פעיל, הממצב עצמו במרכז הזירה הפוליטית והאג'נדה הישראלית, בעל אסטרטגיה מפורטת, אותה הוא מבצע בעקביות ובנחישות: הוא יצב קשרים עם פוליטיקאים והצליח להגיע לעמדות השפעה בכנסת; סייע בייזום והכנת הצעות חוק המגבילות מאד ומצמצמות את הניסויים; קיבל תמיכה כספית ממשרדי הממשלה והבליט את עצמו בתקשורת.

האיומים מקבלים ביטוי בהגשת הצעות חוק

כל הפעולות הללו החלו לאיים על תדמית האוניברסיטאות, והחלו להישמע קולות ספקניים גם בקרב מקבלי ההחלטות בכנסת. ח"כ יוסי שריד הגיש בשנת 2001 הצעת חוק המבקשת לעצור את כל הניסויים בבעלי חיים שאינם למטרת הצלת חיים מיידית. הצעת חוק נוספת הוגשה ע"י ח"כ לשעבר איתן כבל, בסמוך לפרסום מקרה "מאליש" בחדשות ערוץ 2. בהמשך הוגשו הצעות חוק נוספות ע"י ח"כ דאז נחמה רונן וע"י ח"כ זבולון אורלב.

הקמת הפורום הבין אוניברסיטאי

שינוי זה בגישת המתנגדים לניסויים בבעלי חייםהביא לתחילת פעילות נגדית מגובשת של האקדמיה מול אותם גופים. כאשר החל האיום הפרלמנטרי, הוקם הפורום הבין-אוניברסיטאי לקידום מדעי הרפואה. מטרת הפורום הוגדרה: לסכל כל ניסיון לפגוע בפעילות המחקרית-רפואית בישראל ובעיקר בעריכת ניסויים בבע"ח.

הפורום פועל במספר דרכים להסברת חשיבות הניסויים בבע"ח לצורך קידום הרפואה:

אנו מאמינים כי ישנם מסרים חשובים ועובדות שראוי כי הציבור יהיה מודע להם. באופן פרדוקסלי המחקר הביו-רפואי הינו קרבן של הצלחתו הרבה. מציאת מזור לרבות מן המחלות שאיימו על חיי האדם וגרמו בעבר לסבל רב והארכת תוחלת החיים נחשבים כיום למובנים מאליהם ולהשכחת הצורך במחקר מתמיד ומתמשך לשם שמירה על הישגים אלה וקידום הרפואה. הציבור הרחב בישראל, חברי הכנסת ומקבלי ההחלטות אחרים, ניזונים ממערכת תעמולה שיקרית המסלפת את האמת של המחקר הרפואי.

כיום, אנו החוקרים נדרשים להסביר את חשיבות עבודתנו ולהדגיש כי מטרת המחקר היא לטובת הכלל: לקידום בריאותם של בני האדם ובעלי-החיים. אנו נאלצים לדחות השמצות המייחסות לחוקרים מניעים פסולים ואכזריות לחיות הניסוי. עלינו להלחם על אפשרות קיום מחקר מדעי העומד בכל כללי האתיקה והחמלה האנושית – למען בריאות הציבור.

להלן פירוט של ה"אני מאמין" שגובש בידי חוקרים מהפורום הבין-אוניברסיטאי לקידום מדעי הרפואה. אלה אינן אמירות בלבד אלא מייצגות עובדות וניסיון של עבודה בשטח לאורך שנים, שכל אחד מאיתנו החוקרים מכיר ופועל על-פיהם.

מסר מרכזי:

ניסויים בבע"ח נערכים למען שיפור איכות החיים והבריאות של כולנו ואנו פועלים באופן מתמיד להביא את מערך המחקר בארץ לרמה ההומנית ביותר בעולם.

המסר העיקרי

הציבור או חלקו סבורים כי ניסויים בבע"ח הם אכזריים וכי החוקרים מבצעים אותם לקידום מטרותיהם ובאופן לא הומני תוך הסתרת מידע. לכן, יש להנחיל לציבור את ההבנה כי ניסויים בבע"ח נערכים למען שיפור איכות החיים והבריאות של כולנו ואנו פועלים באופן מתמיד להביא את מערך המחקר בארץ לרמה ההומנית ביותר בעולם.

ביתר פירוט:

  1. מטרת עריכת ניסויים בבע"ח היא שיפור איכות החיים והבריאות של כולנו, כולל של בעלי החיים עצמם.
  2. כל הניסויים בבע"ח בארץ נערכים בהתאם לחוק הישראלי ולתקנים הבינלאומיים המחמירים ביותר של המכון האמריקאי הלאומי לרפואה, ומפוקחים ע"י מועצה ציבורית.
  3. טרם הומצאה מערכת ניסוי אמינה ובטוחה כמו ניסוי על גוף חי. אין שום מערכת שיכולה לדמות את כל התנאים שיש בגוף חי. במקרים שיש דרכים לחקור באמצעות כלים אחרים, אנו מעדיפים אותם ועוברים לשימוש בהם.
  4. בריאות הציבור ושלומו נמצאים בראש מעיינינו ולכן אנו פועלים באופן מתמיד להביא את מערך המחקר בארץ, כולל ניסויים בבע"ח, לרמה ההומנית ביותר בעולם. מחקר שבו החיות שרויות במצוקה, בתנאים גרועים ובלתי מבוקרים הניסוי יניב תוצאות שערכן מפוקפק ויביסו את המטרה שלשם השגתה תוכנן הניסוי. יתרה מזו, מחקרים שאינם נעשים באישור מתאים ולפי תקנים המקובלים והמחמירים לא יוכלו להתפרסם בספרות המדעית.

תקנים אלה מבוטאים ע"י ראשי התבות עצ"ה (ובאנגלית בשלושת ה-R-ים):

עידון (Refinement) – מקפידים על רווחת חיות הניסוי ומזעור סבלן.

עידון כולל תנאי אכסון ותזונה המבטיחים את רווחת החיות, טיפול וטרינרי נאות ושימוש בחומרי הרדמה ואלחוש.

צמצום (Reduction) – מפחיתים, ככל האפשר, את מספר החיות בכל ניסוי.

המרה (Replacement) – משתמשים ,ככל האפשר, בחלופות טכנולוגיות לבעלי חיים – תרביות רקמה, הדמיות מחשב ובמינים נמוכים יותר בסולם האבולוציוני.

  1. מיליוני חולים בעולם מטופלים בכל יום בתרופות או בציוד שנוסו על בע"ח וע"י רופאים שהתנסו על בע"ח לפני הניתוח הראשון בבני אדם. איכות החיים של כולנו, משפחותינו וילדינו, המשתמשים, צורכים ואוכלים מדי יום חומרים שונים ללא חשש, מובטחת ביודענו כי חומרים.
  2. אלו נוסו ונמצאו בטוחים לשימוש. אנו דוגלים בשקיפות מלאה ודיווח מפורט של הנעשה בתחום זה בארץ ומקדמים בברכה כל דיון ציבורי בנושא, ובלבד שיוביל לחשיבה ביקורתית בונה ולא יפגע באיכות החיים ובבריאות הציבור. הפעילות המדעית כוללת פירוט מדוקדק של כל פרטי הניסויים – ואלו כתובים ופתוחים לעין-כל בספרות המדעית.
  3. בין מטרות הניסויים – פיתוח תרופות חדשות, ושיטות רפואיות חדשות להצלת חיים, ריפוי מחלות ופגעות והקלת סבל שבעבר לא ניתן לטיפול יעיל.

הניסויים בחיות הניבו תוצאות מבורכות לאדם ולבעלי החיים:

  • הצלת חיי פעוטות – פותחו שיטות ותובנות רפואיות, שהקטינו משמעותית את מקרי המוות סמוך ללידה.
    המחקר הביו רפואי בבע"ח המאפשר לזוגות עקרים הורות מאושרת, והפחתה בלידת ילדים פגועים.
  • הארכת חיים – הודות לניסויים בשילוב בע"ח, יש בכל יום התקדמות משמעותית בנושא, ובין השאר ע"י ניתוחי מעקף לבבי, השתלת מסתמים מלבבות חזיר, כליה ולבלב, ביצוע צנתורים ומאבק במחלות זקנה.
  • שיפור איכות החיים – לחולי סוכרת, CF, מחלות כליה, גלאוקומה, פסוריאזיס, ומחלות רבות נוספות, הודות לפיתוח שיטות רפואיות ותרופות.
  • טיפולים במחלות נפש – הבנת מבנה המוח ותפקודו, הבנת מנגנונים במערכת העצבים ומתן טיפול תרופתי יעיל למחלות נפש ודיכאון.
  • מניעת רעב עולמי – ע"י פיתוחים תזונתיים בפקולטות חקלאיות, כמו העשרת תוצרת החלב של פרות.
  • מניעת מגיפות ומחלות – ע"י פיתוח חיסונים למחלות ילדות (שיתוק ילדים, למשל), מחלות המועברות מאדם לאדם (הפטיטיס) ומבע"ח לאדם (כלבת), ומחלות הנגרמות במלחמה ביולוגית-כימית (אנתרקס).

מכל הסיבות האלו אין לעצור את התקדמות המחקר הביו-רפואי בארץ ע"י הפסקת הניסויים בבע"ח. עצירה או צמצום פעילות זו תהווה פגיעה חמורה בבריאות הציבור ובאיכות החיים של כולנו.